טיילתי בהודו לפני עשרים שנה
ושם קיבלתי הוכחה קטנה
החלטתי את החבר'ה מאחור לעזוב-
ולטייל לבדי כי לא היה לי טוב

ישבתי בדלהי והיססתי שבוע
(באותה תקופה הייתי הומו בריבוע)
פחדתי נורא להיות לבדי
כי מי יטפל בי ויחזיק את ידי?

זו הייתה החלטה לא קלה עבורי
להיות לבדי זה ממש לא בריא
ובסוף- זה קרה לי ממש בלי לחשוב
תפסתי רכבת וישבתי בסוף

שעה אחר כך כבר הרגשתי בסדר
העולם הסתובב ולא שונה לו התדר
השעון, כתמיד, העביר את הזמן
ופתאום גם נהייתי רעב וחרמן

למחרת היום כבר הרגשתי סבבה
הפחד נראה לי סיפור עלי בבא
הבנתי בהודו שהפחד כולו
הוא קורי עכביש התלויים כוילון

אם דרכם תעבור, עם ביצים ועם אומץ
תראה שבעצם היה שם רק קומץ
של דעות, מחשבות, אמונות מחלידות
אך בעצם, בפועל- כמעט אין עובדות!

ואז תסתכל לאחור ותצחק
הוילון כה דקיק וכזה מצ'וקמק
אילו היית יודע זאת קודם-
כל פחדייך היית זורק אל הבוידעם