|
טיילתי בהודו לפני עשרים שנה
ושם קיבלתי הוכחה קטנה
החלטתי את החבר'ה מאחור לעזוב-
ולטייל לבדי כי לא היה לי טוב
ישבתי בדלהי והיססתי שבוע
(באותה תקופה הייתי הומו בריבוע)
פחדתי נורא להיות לבדי
כי מי יטפל בי ויחזיק את ידי?
זו הייתה החלטה לא קלה עבורי
להיות לבדי זה ממש לא בריא
ובסוף- זה קרה לי ממש בלי לחשוב
תפסתי רכבת וישבתי בסוף
שעה אחר כך כבר הרגשתי בסדר
העולם הסתובב ולא שונה לו התדר
השעון, כתמיד, העביר את הזמן
ופתאום גם נהייתי רעב וחרמן
למחרת היום כבר הרגשתי סבבה
הפחד נראה לי סיפור עלי בבא
הבנתי בהודו שהפחד כולו
הוא קורי עכביש התלויים כוילון
אם דרכם תעבור, עם ביצים ועם אומץ
תראה שבעצם היה שם רק קומץ
של דעות, מחשבות, אמונות מחלידות
אך בעצם, בפועל- כמעט אין עובדות!
ואז תסתכל לאחור ותצחק
הוילון כה דקיק וכזה מצ'וקמק
אילו היית יודע זאת קודם-
כל פחדייך היית זורק אל הבוידעם |
|
|
עוד לא כתבתי
סלוגן עוד לא
שלחתי שיר, עוד
לא ראיתי מי זה
האדיוט שאני לא
מכיר!
אה אהה עוד לא
קילקלתי די
הבועז והחברה
יורדים פה לחיי
אה אהה,
נראה לי שאני
מוקף,
אני מתנתק מייד
וממציא לי שם
חדש!
לו יהי, בשיר
לאדיוט
מהטכניון,
מוגש כמחווה של
רצון רע, ודוגמא
לאיך מבצעים
מחאה אמיתית
בבמה!
זה פשוט יותר
מתוחכם יותר
ועושה פחות רעש! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.