|
כשהלילה יורד
מהדהדות נקישות נעלי העקב
על המרצפות הקרות של ספר השירים
המשוררת עוברת במסדרונות
וסוגרת את כל הדלתות לחדרי ליבה
וממש לפני שהיא יוצאת, היא מכבה את האור
והניב הסורר מהלסת העליונה מנצנץ לרגע בגוויעת הפלורסנט
כשהיא משחילה עוד קורא לצרור המפתחות
|
|
|
מסתובב בין רחוב
לרחוב,/ עובר
בין סימטא
לסימטא./ הכל
נדמה כהזוי,/
אני מלא חרטה./
היא עזבה אותי,/
אולי אני עזבתי
אותה./ למה
האהבה כה קשה?/
אלך לי לבמה
חדשה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.