א.

מה לעזאזל
כמה גבוה וכמה נמוך ניתן להתקיים בעת ובעונה אחת
האם הנפש נמתחת? האם יש קץ להתפשטות
האם חוזרים לבסוף למצב של יקום דחוס
מתי מגיע אותו רגע נפלא בו התודעה מתרחבת למימד הבא
האם זו התפשטות כדורית, האם חלק של הנפש חייב לטבול באופל
איזון מושלם של אור וחושך
התודעה מתחדדת שולחת קצה אל עבר האפלה
מיד נוצרת מתיחה, חלק אחר נמשך אל האור כדי לאזן
הנפש כואבת, היא כואבת מהבטן, תמיד
כוח המרדים
אני שוב מצליח להתרכז במסרים נקיים יותר
נותן להם משמעות
תקפות
העירנות חוזרת, כמו חתול משחרר את החוליות
מתרגל למצב חדש
מחפש שוב פינה חמימה לרבוץ בה
מחמם אותה, מזהם אותה
קם והולך
וחוזר חלילה
האם זה סוג של התקדמות
יוצר התרחשות מתוך עצלנות
האין זה טבע האדם
לחפש אוטופיה
עכשיו נרדם