שני פסים שחורים
שמתחת לעינייך.
אני גר בהם, חי בם,
נוזל מהפסגה אל דמעתך
המלוחה, נבלע על ידי פיך.

שני פסים שחורים,
פעם היית יפה, הפסים
מסגרו את תכול עינייך,
עכשיו, הם חונקים אותך,
עם דמעותייך.

ממוטטת, מצומקת, חבקיני!
אני אשמור עלייך, מפני פסייך.

גם עכשיו את יפה, רכה וכוחנית,
אך לא שלי יותר.
יונה-נימפה יפיפייה, אך עפת למקום אחר.
כי לא פה יהיה לך שלום.

שני פסים שחורים
מתחת לעינייך,
הם האשמים!
מנסה להדחיק, להפנים,
מדמם מבפנים.

אהובתי, מצטער על שפגעתי בך, לא תוכלי להביט בי שוב;
מפני שיש לך שני פסים שחורים, במקום עיניים.


2.5.07