שקיעה.
השמש מלטפת עם קרניה
הזהובות את עורי הוורדרד.
מאדימה את שערותיי.

החול החמים משתכשך ברגליי
החשופות וידי משחקת בתלתלייך.
כה אמיתי. אתה עצמת עינייך,
כל כך טוב לי.

הצמדת שפתייך לשפתיי, נשקת לי.
צוללת בתוך עינייך הירקרקות.
לקחת את תמימותי בשקט,
שמת אותה בצידנית והנחת לה
להילקח עם משפחה נחמדה לפיקניק.

הרחקתי את שפתייך משפתיי.
אני נשארת כדג זהב, בפה פעור.
הנה אני עכשיו, מקופלת,
אתה מקופל מאחוריי, מלטף ירכיי.

"רק לישון" אמרתי, חייכת.
כל כך טוב לי, לעזאזל;
כל כך טוב.

לא רציתי להתעורר לעולם.


2.5.07