מכירים את זה, שאתם נמצאים במקום שכזה
שלא נראה לכם טוב בעניים
והתחושה מאבדת את עצמה והקרבה ללבן
נעלמת מכאן והכל שחור תהום אין סופי
והצרות מכסות אותי ואת סביבתי
אור קטן שמתחבא באופק
וברקע על הצער גובר הדופק
עננים שחורים הופכים את היום
הסיוטים שוב משתלטים על החלום
והגעתי עד הלום ואזל כוחי
ומליבי עוברות מחשבות שחודרות אל מוחי
עולם אכזר , אין סיבה ואם יש כזאת
אז איפה הפתרון מי יאמר לי מה לעשות
מחפש את הדרך מחפש את התקווה
נושא תפילה בלב רק שאותי ישמע!
ולפעמים גם מרגיש עמוק בתוכי
אולי מישהו נמצא שם בשבילי
הגוף משנה את צורתו
צבעו החי משתנה למותו
אבק מכסה את עיניי התמימות
ולאט לאט הן נעצמות
גופי מתפורר ונשאר רק עצמות
חייב להתפרק אבל לא יוצאות דמעות
הן מחכות ומחכות ולא מסוגל יותר ליבכות
כי הזעם והצער עוד יושבים בי
והנפש הטהורה עוד מלוכלכת
רוצה לברוח אבל אותי היא מושכת
אל עולם מציאותי אבל לא אמיתי!
אני לבד, מסתכל אל מעלה ורואה שם יד
מנסה לצעוק ,להראות אות חיים
אבל מאוחר מידי כולם כבר ישנים.
מחפש את הדרך מחפש את התקווה
נושא תפילה בלב רק שאותי ישמע!
ולפעמים גם מרגיש עמוק בתוכי
אולי מישהו נמצא שם בשבילי
חופש , ים ,שמחה , אור
איפה הם ? לאן הם הלכו?
כל אותם הדברים שאותי עשו , מאושר
איך אפשר? לקחת? ליגזול את הכל?
בלי לשאול? בלי לשים לב?
שאתם חוגגים לי נשבר הלב
ואת אפאחד זה לא מעניין בכלל
חיוך מבחוץ אבל הבפנים האמיתי אומלל
עיניי לא נסגרות הן אדומות!
ובכל שנייה עולות השאלות?
האם ? מתי? איך ולמה?
כמה כבר אפשר לסבול אהה כמה?
מחפש את הדרך מחפש את התקווה
נושא תפילה בלב רק שאותי ישמע!
ולפעמים גם מרגיש עמוק בתוכי
אולי מישהו נמצא שם בשבילי |
