עד מתי אצטרך לחכות לתמימות שתעיר אותי,
ערפל מתוק נושא אותי אל מחוז חפצי.
עדיין לוגם עוד כוסית יין לבן מריר משנת התקווה,
ועוד כוסית  כדי לחפור באר ישנה.

כל הזיכרונות ממשיכים לבוא ולסגת ,
ישנם פצעים בלב שלא הגלידו בין כל שדות הקרב,
ישנם ככל כך הרבה עולמות,
ככל כך המון נשמות, למי נלך לבכות?
אולי השמש תעזור ותפציע על יום של קור.

למה כל לילה צריך אני למות מחדש?
הרי אני פה על הגשר מחכה,
אחוז בידי ונחצה אל נהר האושר, שם לבואך אמתין .
צעד אחד בלי צרות, צעד אחד בלי זיכרונות גוף אחד
זה הכל למענך, אני פה אחי אתה לא לבד.

אעמוד על המשמר כי עמך כבשתי ארצות,
למענך אחי אביא שיגעון להגיון,
מחה דמעה אחי זהו המסדר שלנו האחרון,
גלה את שבלבך אחי כי למענך הוא מסדר הניצחון.