הוא ישב בבית קפה. מתוסכל, זועם. ניסה להרגיע עצמו דרך אוכל
טוב ומוזיקה שלווה.
היא נכנסה כמו רוח סערה לבית הקפה, תשושה ושרופה מהשמש היוקדת
באה לפגוש חברתה ולסחוף אותה יחד עם החוויות שחוותה.
בית הקפה היה שומם ורק אדם אחד ישב בו.
מבלי למצמץ לכיוונו התיישבה וחשבה.
הוא דווקא שם לב לפצצת האנרגיות החולפת לידו ומצא את הרוגע
מלהביט בה, כה יפה הייתה היא בעיניו.
היא צחקה מבחוץ אך בלבה חוותה את משב השטן שליטף בחוסר נעימות
את חייה בתקופה האחרונה. לרגע אחד פזלה היא לכיוונו כאשר הוא
היה עסוק בלבהות בה ובשנייה הזאת זה קרה.
נשמת שניהם התנתקה ואבק ורוד ויפה מילא את חושיהם.
זאת הייתה תשוקה שאינה ניתנת לתיאור.
היא השפילה מבטה מבושה, והוא דמע מהתרגשות.
מאותו רגע הוא ידע שזאת תהיה לו לנצח לאישה.
והיא בלבה הרגישה שזהו סוף לייסוריה ותחילתו של עולם חדש -
עולם האהבה.
את ההמשך לא צריך לספר כי המשך העלילה מתוק יותר מדבש.
כיום הם חיים יחדיו, מאורסים ומצפים ליום כלולתם.