[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







כלבי אשמורת
/
היינו יוצאים

בפונדק דרכים אני יושב ומכונת המוסיקה לתוך המוח שלי עם
ליאונרד כהן, פרנק סינטרה וג'ניס ג'פלין. עוד ויסקי אני מבקש,
תודה רבה. ג'ניפר כבר לא עובדת פה. יש לה כפות רגליים יפות.
על קיר הבר מסודרים כל המשקאות, גם כאלה שאני לא מכיר את השמות
שלהם. התוויות שלהם תמיד כאלה מתקלפות ורטובות. הבקבוקים נראים
כל הזמן כאילו הטבילו אותן במים. פקקי שעם יש לכולם, חצי
דחוסות בפי הבקבוק. רק פקקי שעם, הן מפיצים בשמים קטנים של
שיכר. כולם משתכרים מהריח ומבקשים את המשקה.
אנ עף מפה למקום שאני לא מכיר. כזו מתוקה הייתה אשתי אלמה
ופתאום עפה למקום אחר. שיחקה לי קצת בראש כמו שכל הבנות עושות,
אבל לא סחרה באהבה, אלא רק בנוחות. רצתה לעבור מהערבות לעיירה,
להתקין הסקה, לצאת בערבים למסעדה טובה כל חודש ירח מלא. "אנחנו
צריכים לדעת מה זה אוכל לפעמים", הייתה אומרת. כל ארוחה כזאת
יומיים עבודה, לא כולל הבייביסיטרית.
נתתי לה לטעום סטייק טקסני אמיתי שתדע לעשות בבית. לכי לדבר עם
הטבח. כל הזמן חזקה ומתפשרת, שומרת סודות, מנחמת את גופי הכואב
בסוף היום.
לא דתייה חזקה, אבל עם עקרונות. בשתיקה הייתה מקבלת את האלימות
שבי כשאני חודר אליה מאחור. אני לא יודע אם היא נהנתה מזה, אבל
היא לא אמרה כלום.
אלמה השותקת.
זו ג'ניפר, הריחה את בדידותי אחרי הגירושים. גררה אותי לרקוד
בסוף המשמרת ואז אמרה: "אני בטח משוגעת לרקוד אחרי משמרת, כל
היום על הרגליים". כמעט הכריחה אותי לעשות לה מסז' ברגליים
וככה לפני כולם בפונדק. זה קצת מפגר שעשיתי, אבל לא אכפת לי.
בכלל מה אני צריך את כל זה. הייתי מזדיין עם ג'ק כל הזמן
שהייתי יכול, אבל הוא לא תפס שאנחנו לא באל.איי. פה מי שמזיין
גבר הורגים אותו, וזה במקרה הטוב. במקרה הרע גוררים אותו
קילומטרים מהזין בתוך המדבר ושוברים לו את כפות הרגליים.
משאירים אותו שם לבד שיגסוס. הוא באמת גוסס, ומת. ראיתי את זה.
הייתי בן 6.
אבל מותר לעשות לבחורה בשם ג'ניפר מסז' בכפות הרגליים. אפילו
הבוקרים הכי קשוחים סתם מסתכלים, לא אומרים מילה.
מצדי, הייתי מת בשמחה על ההר שלי ושל ג'ק. ביקש לפני שמת
שיפזרו שם את האפר שלו. אשתו הייתה כלבה, דיברה כאילו מת לה
כלב. אבא שלו הסתכל עליי כל הזמן. הוא ידע. ידעתי שהוא יודע.
גם האימא, שהייתה רכה כמו חמאה. לקחתי את מעיל הג'ינס שלו, הדם
שלו עוד עליו. האפר לא יהיה בשום הר, אמר האבא שלו, אלא בחלקה
המשפחתית. אני לא מתווכח עם אבות.
ג'ניפר נכנסה לפה אחרי חצי שנה שלא ראיתי. אני לא מבינה אותך,
היא אמרה. אפ'חד לא מבין. היה איתה איזה אחד אינטלקטואל מהעיר
הגדולה. באמת לא כדאי לך אותי, אמרתי. "אתה לא תגיד לי את מי
לאהוב", אמרה. אמרתי: "אני אומר לי". היא יצאה בוכה, נדמה לי,
לא בדיוק שמתי לב. חיכיתי לסיגריות האלה שג'ק אוהב, לטעום.
ריסקו את הפנים של ג'ק במוט ברזל. הוא התעסק עם מישהו שהתעסק
בלכסח גברים כמונו. הבת שלי מתחתנת בנובמבר. צריך לסמן את
הכבשים של ג'ו, אבל אני אבוא.

בהשראת הסרט "הר ברוקבק"







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הנהלים,
הבירוקרטיה
ובעיקר טימטום
רצחו אותי.





אחד שרצחו אותו


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/1/08 1:16
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כלבי אשמורת

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה