אני נמצאת במערבולת
לא יודעת אם אני רוצה אותו או אותך
ואולי בכלל סתם חיפשתי תשומת לב
במקומות ריקים לא נכונים
הייתי רוצה לעוף גבוה לא לחשוב
לנשום
יש לי בפנים מין מערבולת שחורה
שכל הזמן גדלה היא אוספת אליה את כל הכאבים
וקר שם בפנים וריק ואפל.
כל מה שאי פעם רציתי היה חבר טוב
בלי כותרות
אדם שיקשיב שיחזיק שיתמוך
מישהו שיסתכל לי בעיניים וידע
לתת לי חיבוק.
מגע יד, מבט נשימה.
רציתי לחלום להעלם.
טוב לי עכשיו
נעים כשאתה נוגע בי
אבל בפנים שחור ולבד.
שים את היד על הלב שלי.
תראה אם משהו פועם.
הוא כואב
לוחץ לי בחזה כאילו תפסה יד את הלב
מחנק.
אני שוכבת מתחתיך מביטה לך בעיניים
וחושבת,
אתה לא אוהב אותי.
אני אוהבת אותך?
או שרק טוב לי איתך לכמה רגעים.
קר לי,
עצוב.
תן לי יד, בוא איתי.
תראה כמה רע לי.
אני גדולה ומרגישה קטנה ומפוחדת.
לא רוצה שיראו אבל מתפללת שמישהו ישים לב.
מה זאת אהבה?
האם ידעתי אי פעם?
עכשיו אני לבד במיטה הגדולה.
לא רוצה משהו פיזי,
אבל משתוקקת למגע.
חבק אותי.