עוד יומיים אני הולכת.
כל כך מבהיל אותי לחשוב שהגיע זמני לעלות מדרגה ולהתחיל התחלה
חדשה, התחלה שכזו ששום דבר לא יכול להכין אותך אליה.
כשאני מנסה לעיתים לנבור בתוכי ולחפש את עצמי לפני זמן מה,
לשמחתי אני מוצאת מישהי שהיא כבר לא אותה אני.
לכל אחד יש מעין מסע חיפוש עצמי קטן שהוא עורך בתוכו במודע או
לא, נוכחתי לדעת שבמהלך המסע אתה נוטה לאבד את עצמך לדעת, אתה
מותח את הרגשות שלך עד הסוף המר שבו אתה מגלה כמה אפשר לשמוח
וכמה אפשר לכאוב. כיום אני יכולה לומר בבטחה שלאחר 18 שנות
קיום אני שלמה עם מי שנהפכתי להיות. אני מרגישה שהצלחתי לגבש
את עצמי ולאגור בתוכי את הדברים שהם שלי ועושים לי טוב, הצלחתי
להשיל מחיי את מי שלא נחוץ לי או שאני כבר לא נחוצה לו, הצלחתי
לפתח גישה שהיא לא בהכרח חיוביות אבל היא גם לא מצערת.
אני מגלגלת את העיינים למעלה וקוראת כל מילה ברוב תשומת לב, לא
מאמינה שבאמת כתבתי את הדברים האלו שכל כך קשה לי להוציא מהפה
ואין מי שישמע.
זו אני. זו באמת אני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.