קרונות נעים בקצב חלק,
ובראש זכרון כה עמוק,
מאחור נשמעים רעשים עמומים,
כשהנוף מתמלא בירוק.
השקיעה שמזמן מאבדת גוון,
מחשבות על בריחה כה רגעית,
מנגינה מקוטעת מחלחלת בפנים,
כשברקע הרוח פראית.
העצים שגשם כ"כ מבקשים,
ובתוך סערת רגשות.
זמזומי צרצרים נשמעים מסביב,
כשטיפות על הלחי יורדות.
הירח צהוב ומעט מחוייך,
זכרונות של מציאת עצמאות.
הצלילים נעשים עמומים קצת יותר,
כשהזמן מקבל משמעות.
הרכבת עוצרת בתחנה אחרונה,
ונדמה כי יחדיו גם הלב.
ואולי היא לא נעה, אף לשניה,
רק שימשה מחסה מכאב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.