אנוק קורן / את |
השמים כציור צבעי מים, הצבעים נמרחו.
הציפורים טסות כמטוסי נייר.
הירוק בחוץ, כצמחיה במצלמת וידיאו בזמן נסיעה.
מחשבותיי עלייך כעשן מסתלסל ונעלם.
עיני כמו מראה סדוקה, את שברת אותה.
שפתי צורבות כמו סימן צרוב על גב הפרה,
את צרבת אותן.
זווית פי השאיר קמט, מהחיוך שאת השארת לי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|