'כא איכה היתה לזונה, קריה נאמנה; מלאתי משפט, צדק ילין
בה--ועתה מרצחים.
כב כספך, היה לסיגים; סבאך, מהול במים.   כג שריך סוררים,
וחברי גנבים--כלו אהב שחד, ורדף שלמנים; יתום לא ישפטו, וריב
אלמנה לא-יבוא אליהם. ..  (ישעיהו א', כ"א-כ"ג).




זו השראתך, זו כפרתך,
אשר רמסת, רגל גסה.
זו הזולה אשר כינית,
על חסדיה כה התענגת
ולאחר מעשה ביזית.
"אהובה" מדומה, הבי הון
יוצאת עליו, כך האדון.
על מה ולמה? בתימהון.
עוד העוף מטיל זהב,
אך סופו לגווע למוות.
שריד כבוד אחרון נחרב.
לפנים היית יקר מפז,
כעת החלום איננו, גז.

נכתב ביום 26.8.2000 על דרי רחוב החלונות האדומים וסרסוריו,
באזור הביוב הארצי, מרמת-גן.

http://www.youtube.com/watch?v=3ldv4ZZD4L0