באותו חורף ארוך
הייתה אהבתנו בנויה מגשם
זלגנו על קירותיה
הגשם בנה לנו טירת רפאים
סבבנו במסדרונותיה הארוכים והשותקים
מחזיקים בעששית
האזנו לקולו בחדרך על הגג
יחד עם זמזום מונוטוני של המקרר
שרצה לומר לנו משהו פתאומי
בין הצריחים והחומות
היו לנו אולמות למכביר
קרים וחשוכים  
את הדלקת את תנור הסלילים החשמלי
התכרבלת בין השמיכות
ואני ראיתי באורו האדמדם תמונות שמן ענקיות
תלויות על הכתלים
עירום גופנו מצויר בהן
ונברשת בדולח מתנועעת קלות
תלויה בעננים
מעל תהום מילותינו
היינו טירה של גשם בנויה לתלפיות
עד שהגיע יום סגריר
ללא קירות.