עומד באמצע ברלין
יכול להיות שכאן זה קרה
יכול להיות שמכאן
לא תחזרי אליי
מביט אל השמיים
עוד מעט ירד גשם
ואני אחפש מחסה
בבית קפה קטן
בראשי מתנגנת מנגינה
מארץ רחוקה, מגיעה אליי דרך שמועות
ואת היפה בנשים
שוקעת, בעולם דמיוני
לא הכרתי את פניו
לא הכרתי ממנו, את היציאה
אמצע ברלין, יום חורף
או שמא זה קיץ לא מוחלט
יכול להיות שכאן זה קרה
וייתכן, שאת נסעת במונית אחרת
בדרך הקצרה
מחפש מכתב, שהשארת לי בתיק
מחפש ספר, למצוא בו את הדמות שלך
נטועה בי עמוק
כמו מילים שורשיות
שלא ידעתי להסביר
שלא הצלחתי לתאר את פניהן
כאבים בכל הגוף
ומתח פנימי
את לא תלבשי לבן
לא תצעדי לקראתי
ואני לא אקרא את נדריי בפנייך
אולי זה קרה כאן
באמצע ברלין
ליד החומה הגדולה
ליד בית העלמין
מתכופף אל האדמה
לוקח מספר אבנים
אם הייתי זורק רחוק מדי
מה הייתי מגלה?
ואת אולי עלית ברכבת הלא נכונה
ארץ אחרת, פנים זרות
ובתוכי פועמת המנגינה
עכשיו זה רחוק מדי כדי להחזיר
זמן עצוב, רגעים ספורים
על הקיר, כתובות נאצה
לא הכרתי את המילים, ידעתי את הכותב
ואת לא תחזרי אליי
ברלין, באמצע החורף, או שמא זה קיץ לא מוחלט
אני מדליק סיגריה ומחכה
הגשם עוד רגע יתחיל
ובבית הקפה, מציעים לי להיכנס
אולי היית שם אז.