9.11.07
אני
מצויה במגננה תמידית,
את כלי הנשק הייחודיים לי
באופן אוטומטי
אני שולפת,
ואיתך, איתך,
בדרך הכי טבעית
אני
מתקלפת.
חצי ועוד חצי
זה שלם.
אני הכי טובה ב
להיעלם.
אני רוצה שתתקלף ממני,
פעם הייתי ילדה
עם מבט של תום.
וכשאתה כאן
אז
יש משו בריח שלך
שבגללו
(בגללך. בזכותך.)
קשה לי
לנשום.
אוהב-לא אוהב,
כואב-לא כואב,
אני ממיתה עוד עלה כותרת,
כשאני מגיעה ל"לא אוהב"
אני נשברת.
אז אני
נזהרת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.