הלכנו במשעולי הארץ,
בין נקיקים וגבהות.
כבשנו אדמה וארץ,
והפכנו בדרכנו אבנים מספור.
כל שיח ושעל בנו נקשר,
ריח האדמה והעמק העירנו.
צעדנו וביתרנו דרכים,
וסימנו בכיתות רגליים את הדרך.
הרבה מילים לך רציתי להגיד בדרך,
אך שמך נמוג מזכורני,
ושפתיי ייבשו,
נתפסת כבבת עיניי,
ועם זאת ברגע כה רחוקה ממני.
כמה עוד אפשר לכתוב על דרכינו,
עוד כמה ניתן להבין,
בזאת מצאתי כוחי,
וכבשתי אהבה אמיתית. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.