|
המילים נכתבות מעצמן
כאילו היו כתובות מזמן
הרגש גובר והיד כותבת
המילים יוצאות מהלב
והראש כלל לא פועל
אני מאוהבת
וזה מרגיש כיאלו אני מרחפת...
לפעמים לא מקבלים הכל
לפעמים צריך להקשיב ללב שבפנים
בין מציאות לחלום
רגע לפני הדמעות
אולי נגמור כבר אם הכל?
עוד שניה מזילה דמעה
כי הלב לא מסוגל לשאת בכך
האם מהאושר או מהאכזבה?
לא ברור כרגע
כי זה צורך שקיים
ועכשיו?
לא נשאר כלום
לפעמים לא מקבלים הכל
לפעמים צריך להקשיב ללב שבפנים
בין מציאות לחלום
רגע לפני הדמעות
אולי נגמור כבר אם הכל?
ואני ממשיכה לברוח
ללכת כאילו אין מחר...
והשמש תזרח
אבל לא עליי [לא עליי, לא עליי]
ובטח, שלא על מעשיי...
לפעמים לא מקבלים הכל
לפעמים צריך להקשיב ללב שבפנים
בין מציאות לחלום
רגע לפני הדמעות
אולי נגמור כבר אם הכל?
לפעמים אני לא רוצה להרגיש יותר
לפעמים אני לא רוצה להרגיש יותר
לפעמים אני לא רוצה להרגיש יותר
לפעמים אני לא רוצה להרגיש יותר
לפעמים... |
|
אמא שלך כל כך
שמנה שזה לא
אסטתי!
אחד
משיב באבירות על
הערה מעליבה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.