|
מתיקות על הלחי
לפעמים אוספת בשפתיי.
שולח לי עדיין פרחים
סגולים
רכים,
ומילה יחידה על פתק:
"לדעת".
הלב יודע
שמו נרשם בעולמך
לפני ימים רבים
בין ידיך-
קסמן עוד מתנגן על הגוף
כיומן חיים.
הכנסתי את הסתיו
לצנצנות זכוכית עם הזיתים
הוספתי לימון, שום ומלח
והשמש צוחקת כולה מתיקות,
היא לא הבטיחה להישאר לנצח.
אבל אתה, כן. |
|
אשה נאה ניגשת
לדלפק במסעדה
ומסמנת לאיש
שעומד מאחוריו
לגשת.
היא מקרבת אליו
את פניה, ומלטפת
את פניו
המאדימות. "אתה
המנהל?", היא
לוחשת לו. "כן",
הוא עונה בעוד
היא מעבירה את
אצבעותיה על
לחיו ועל שפתיו,
דוחפת לו שתיים
לפה ונותנת לו
למצוץ אותן. "רק
רציתי להגיד
שבשירותים של
הנשים אין לא
סבון ולא נייר
טואלט". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.