כשהשחר מפציע על חופי ליבי
הגלים מתנפצים באלפי רסיסים
דוק של רגש עוטף את כולי מצפה
להפוך לרגע אחד שוב לחוף מבטחים
כשהשמש שוקעת בחדרי חדרים
מתחבאת, נעלמת בין התריסים
אור של שקיעה נותר מאחור מצפה
להעלות שוב רגעים נשכחים
שוב עולה האמת
צפה על גלגל הצלה
מושטות הידיים
מגיעה הגאות מעלה
לספינה רחבת ירכתיים
זמזום חרקים ורשרוש של עלים
שוב מעיר אותי אל המציאות
היום יום בהיר מחר קצת פחות
כך נראים החיים באי ודאות
ודאות, ודאות זהו אי של שפיות
בתוך ים רגשות מחפשת דרכים
פרפר מרפרף, בכנפיו מצייר
מפה על לוח ליבי ומורה נבוכים |