תחשוב לרגע על הנקודה הכי חלשה באופי שלך,
על הדבר הכי שפל שעשית,
על הדבר שאתה הכי מתבייש בו, הדבר שאתה הכי מתחרט עליו.
תחשוב על המקום הכי רגיש שלך,
המקום הכי כואב,
על הרגע הכי נחות בחייך.
תחשוב על הדבר שהכי לא היית רוצה שידעו,
הדבר שקשה לך לחשוף אפילו בפני אנשים קרובים,
הדבר שלעולם לא תרצה לדבר עליו.
תחשוב על הדבר שהכי גורם לך לבכות,
הדבר שהכי מעציב אותך,
הדבר שאתה מנסה לשכוח, להתעלם, להדחיק, לבטל, להעלים.
תחשוב על הדבר שבלעדיו היית אחר, אדם טוב יותר, מאושר יותר.
ועכשיו,
תאר לעצמך שמישהו, בן אדם, לוקח את הרגע הזה, את המקום הזה, את
הנקודה הזו ממך ומזלזל בה, דורך עליה, רומס אותה.
צוחק עליה,
מתייחס אליה בציניות ובעוקצנות, מגחך.
תאר לעצמך שהבן אדם הזה הוא החבר הכי טוב שלך
ואתה צוחק איתו ומגחך איתו ומחייך מבחוץ,
ומבפנים הלב שלך מתפרק לאלפי חתיכות קטנות ועצובות.
תאר לעצמך שזו אני. |