|
עוצמת עיניים ונכנסת לעצמי
מחפשת מחסה מפני ידיעה שאתה לא שלי
משקרת לעצמי שלבד זה הכי שלם
כשהלב זועק בשקט שאי אפשר ממך להיתעלם
אז אורזת את עצמי במזוודה
מכניסה ונועלת את מי שאני, ואת הלב
מגלה לפתע שנשארתי חלולה
יודעת את גודל האשליה וזה כואב
אוספת את עצמי לדרך חדשה
מסתכלת קדימה כי מאחור אפסה התקווה
רואה אותך פגיע וחסר
ואז ההבנה לאט לאט מתפשטת
לא אותי אתה צריך אלה משהו אחר |
|
|
יש לי תפיסה
פוסט
מודרניסטית
של הפוסט
מודרניזם.
זה כזה הפוך על
הפוך.
מתוך ספרו של
יעקוב פופק
איך להתחיל עם
בחורות ולהשאר
בחיים.
פרק 8 - נשים
באקדמיה,
סטודנטיות למדעי
הרוח. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.