נאנקה קראש / בורא השיגרה |
נכנס לחלום
נטול שלווה או פחד
מחסיר פעימה בלב
שלוש יריות
נשמעות ממרחק
והפצע עדין כואב
כמו בפרק מתוך ספר
עולה הזיכרון
זיכרון של ילדות לא קלה
זה לא קל לחזור לחיים רגילים
אני מודה לבורא השיגרה
חוזר אל הבית
הילקוט על הגב
פותח את המגירה
ומוציא לי משחק
הרעב לא מציק כבר
רק השקט מסביר מה קרה
כמו מטוס שמתרסק
מאבד גובה
אני שוב מאבד את עצמי
זה לא קל לחזור לחיים רגילים
אבל עדיף מלתהות מי אני
לא ביקשתי לא שפע
לא מגש של זהב
לא ביקשתי פולחן אישיות
רק ביקשתי קצת שקט
טיפה מנוחה
רק לחיות בלי הצורך למות
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|