|
כשהיא צוחקת
הצחוק שלה מהדהד
בין כותלי התהום
שהכאב פער בה
כמו אלף חתולים שחורים מייללים
כמו איש
שנפל עליו כוכב
ועיניה מחפשות באימה
איזה מבט של הבנה
להיאחז בו
כדי שלא תמעד
ותיפול אל תוך
התהום הזאת בעצמה
כשהיא צוחקת
כמעט בא לשאול אותה
ילדה,
למה את בוכה? |
|
|
-איך קוראים
לך?
-אה...טוב,
אה...תראה...
-נו, אתה יכול
להגיד. אל
תתבייש בגללי.
-יהושפט.
-נעים מאוד,
ששבצאר.
קטעים נבחרים
מהספר ההסטורי-
"שיחות על
הפיגומים של
מגדל בבל"
בהוצאת גחלילית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.