נובה יצחקובנה / מידפק על עינייך |
נאבק בערפילי הביצות
רטוב עד העצם
חבול
ושרוט
ונושם בקושי
אני רץ אליך
אבוד ונרעד
אני עומד לפניך
מידפק
באגרופים קפוצים
על עינייך
ונערה אחת פותחת
את הצוהר שבשער הכבד
ושואלת מה רצוני
ואני מבקש אותך
אני מבקש אותך
אבל הנערה אומרת
שאת
לא גרה כאן יותר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|