לוקאש, 43, פקיד בדרג כמעט-בינוני בחברה לשמאות מקרקעין, סיים
את העבודה, חזר לביתו, ישב בסלון, שתה את הקוקטייל האהוב עליו
- אספירין עם סודה, והתחיל לחשוב. אחרי רבע שעה נרדם,
ובחלומו - עופות.
לפתע נבט הרעיון: במקום לשבור ביצים ולהפריד חלמון מחלבון -
נפתח זן תרנגולת שמטיל ביצת חלמון, וזן אחר לחלבון.
למחרת לא הגיע לוקאש לעבודה, והתייצב במשרד הפטנטים, ומשם דהר
לשוק לרכוש תריסר תרנגולות.
החודשים הבאים העמידו את התרנגולות בנסיונות משונים. כאשר כולם
העלו חרס, היה צורך לעבור לטיפול בהלם. לוקאש נעדר יותר ויותר
מהעבודה, והפתיל שלו כלפי בעלי הכנף הלך והתקצר. ואכן, אחרי
סדרת עינויים קשה, שכללה בין השאר, שימוש נרחב בפטיש לדפיקת
שניצלים - נכנעו התרנגולות והחלו לשתף פעולה. לוקאש כינס מסיבת
עיתונאים, הציג את התגלית והפך לסופרסטאר.
CNN עצר את שידוריו והקריין המכסיף הקליש למצלמה: "זיכרו רגע
זה, כי יום אחד הנכדים ישאלו איפה שמעת לראשונה על הביצים של
לוקאש". כדור השלג החל להתגלג.
מלבד יצרני המכשיר להפרדת ביצים (שהודו בתבוסה ונגוזו) ולולנים
שנאלצו לרענן את מלאי המטילות, כולם נשבו בקסם. במהלך השבוע
הראשון לתגלית התרחשו 5000 לידות במדינה, ומתוכם - 4500
תינוקות נרשמו בשם לוקאש, כולל 2000 לוקאש-בת ו-21 לוקאש-כלב.
הוא התראיין בכל תוכניות האירוח והביע דעתו בנושאים מגווונים,
ובדצמבר - נבחר לאיש השנה של Time Magazine והוזמן להרצות בפני
העצרת הכללית של האו"ם, אבל לא בא - כי באותו יום סיימו לחצוב
את פניו בהר ראשמור, והוא הבטיח למארגנים להופיע לטכס.
לוקאש התנפח מגאווה והחל, פה ושם, אפילו להציג את עצמו בתור
שמאי מקרקעין מוסמך.
בעוד טרילוגיית הסרטים המבוססת על קורות חייו- "לבן", "צהוב"
ו- "קליפה", גורפת 18 פרסי אוסקר, בילה לוקאש במוקדי סכסוך
בינלאומיים ופתר אותם בזה אחר זה. בטיסה מלונדון לבוסטון הוא
כתב שתי סימפוניות ורומן רחב יריעה אחד, שהעמידו את בארטוק
ודוסטוייבסקי בצל. במונית שהביאה אותו משדה התעופה למלון הוא
מצא פתרון לבעיות החניה של הכרך המודרני. במעלית שהובילה אותו
לחדר הוא מצא דרך אלגנטית לעבוד על מס הכנסה, ורק כשנכנס לחדר
הוא ניסה במשך שעה, לשווא, להבין איך פותחים את המיני-בר
הארור, כי בכל זאת...
בכל העולם יצאו אנשים ומוסדות מגדרם כדי לכבד את האיש שפטר
אותם מהצורך להפריד חלמון מחלבון, ועל כולם עלתה עיר בקפריסין
שהחליפה את שמות כל הרחובות ללוקאש. ("איפה אתה נמצא?" -
"ברחוב לוקאש פינת לוקאש" - "טוב, סע ישר, ברמזור השני תפנה
שמאלה ללוקאש ותתקשר עוד פעם"). מיותר לציין כי כולם החלו
להתלבש במכנסי פלאנל משובצים ולדבר בטון ישנוני כמוהו. מכירת
האספירין והסודה עלו פי 15! העולם נפרש לרגליו של לוקאש ואמר
לו: "קח". והוא לקח. אך ממש כמה ימים לפני שהועלה רשמית לדרגת
אל, צנח לוקאש מגג העולם.
היה זה תומאש, ידידו מנוער, שעבד איתו באותה חברה, שעלה על
תגלית מרעישה שמחקה באחת את לוקאש - הוא לקח את הפרה הטפשה
ביותר בצ'כיה ונתן לה ללעוס פולי קפה במשך 5 חודשים (ןכנראה
שהשתמש גם בהקרנות של אינפרא אדום, למרות שהוא מכחיש בתקיפות)
- וזה הגיע: הוא הצליח לחלוב ממנה נס קפה.
העולם עצר את נשימתו.
תומאש לא הירפה: השליטה שלו על הפרה היתה אבסולוטית והוא הצליח
להפיק ממנה גם אספרסו, תה צמחים, ג'ין-טוניק וקרם בווריה.
הקהילייה האנושית איבדה עניין בתרנגולת של לוקאש, והוכרזה
רשמית תקופת תומאש.
ולוקאש? אין יותר שלג, אין כדור, אין תהילה וגם הכסף התפזר לכל
רוח, בעיקר עקב השקעות לא נכונות וחורים בכיסים.
למזלו, לוקאש לא היה מפותח רגשית די הצורך על מנת לפתח דכאון.
הוא נופף לשלום לתומאש- המטאור החדש, הכין לעצמו אספירין-סודה,
והפעם הוסיף מעט חלב- לכבודו של תומאש, ולמחרת- בשמונה בבוקר
בדיוק נמרץ הופיע במשרד כאילו כלום. |
