בלדה סוריאל-מהותית בשישה התקפים

מחשבות בהקיץ
מתפתלות בשקיקה
על אורניום גבישי

והמזרן שמתחתי
מרחרח חרצית
בחושו השישי

אין גורם שכזה
המונע הירדמות
כשבובת הדוב לימיני

הוא שתה את המיץ
ואחר כך נרדם
ונפל לחלום השני

הקטן בראשם
הבינוני ביניהם
הגדול משתרך מאחור

בספינה חורקנית
מתוחת מפרשים
הם יצאו אל הים השחור

וכשהלילה יורד
הקטן מצטנף
בינוני מכין תה עשבים

הגדול בראש
התורן יושב
ואוכל ת'כוכבים

הוא הלך בהרים
הוא הלך בכפרים
הוא הלך אל הבאבא-יגא

כדי שתפרש לו
חלום שחלם
חלום שחלם בלילה

הוא אמר לה
חלמתי הרים וכפרים
בהם דרכו רגליי

היא בחשה בקדירה
חייכה ואמרה לו
חלמת שבאת אלי

האיש המשול לשולחן
אמר פעם
לאיש המשול לכיסא

לטגן חביתה
זה פשוט
תצליח אם רק תנסה

אך האיש המשול לכיסא
נאנח
והפליט יבבה

לטגן חביתה זה פשוט
לא פשוטה בכלל
האהבה

מסע אל האמת?
שאלו הפרקליטים
והשופט כיחכח בגרונו

'נא הגישו פרוטוקול
בשלושה עותקים'
הוא קרא ופרש לחדרו

הפרקליט הראשון
הקטן מכולם
העלה בטרקלין את האור

הפרקליט השני
שגודלו בינוני
רשם ורשם בלי לגמור

השלישי הגדול
לא היה כלל נוכח
כי הלך להתאמן בכינור

איזה חלום מוזר
חלמתי, אמר
האיש שלפתע נעור

משורר מנומנם
מוכה יקיצה
תמה, האם הבלדה באה אל קיצה?

הוא שותה עוד קצת מיץ
ונוגס בכעך
מגלגל עוד חלום קיץ נשכח

בנייר גילגול ומצית את קצהו
מעשנו עד תומו
אך לא ממצהו