הולך בדרך קבע זה בטבע שאני נופל
סובל בשקט ושומר דברים לא משתולל
משתדל לסגל לי אישיות יותר שקטה
כי הרעש רק מזכיר לי את אותה התקופה
את קולות המלחמה ואת הבכי המר
את הזמן הקשה שלא הלך לי שום דבר
אמרתי מה שיש לי יש אבל מה בסך הכל נשאר?
מה בסך הכל היה? אבל עכשיו הכל נגמר...
הכל עבר ונשכח טוב, אולי רק עבר...
כי לשכוח עוד קשה לא עוזב את העבר
לא מרפה ורק רוצה כבר למחוק את הפצעים
אך הם השאירו צלקות, סימנים לכל החיים
דברים שלא יעלמו דברים שלעד ישארו בתוך תוכי
אולי יבוא יומי ללמוד, איך לסלוח לעצמי...

אני רוצה לדעת הכל..
לא לחיות בעבר, לעבור את אתמול
צועק בקול חזק אני יכול
אבל קשה להוכיח... קשה לא ליפול...

אני ממשיך וממשיך האם עכשיו אני למטה?
אני לא, כי לכל המכשולים בניתי כבר אנדרטה
הכל כתוב שם למעלה, הכל נמצא על פני השטח
בטח שעכשיו אני רגוע כי עכשיו כבר אין לי מתח
על הראש, ומכל פינה קופצת איזו הערה בונה
שעכשיו בונה אותי מחדש כי עכשיו הכל השתנה
לטובה או לרעה כנראה לעת עתה לביניים
בינתיים רק נשאר לי לשטוף בטוב את העיניים
לנגב ת'אכזבה ממני וללבוש צורה
של בנאדם מאושר למרות שזאת הצגה
למרות שזאת הצגה...
בסוף אני אצליח, בסוף אני אשבור את הגבולות
דברו איתי כשתתבגרו ותעברו מהדעות הישנות...

אני רוצה לדעת הכל..
לא לחיות בעבר, לעבור את אתמול
צועק בקול חזק אני יכול
אבל קשה להוכיח... קשה לא ליפול....