ישות נצחית / לעלות באש |
מלח הארץ עולה בלהבות
נאחז בנפשי כמפלט אחרון
אלוהים, הכאב הזה גדול מדי.
תדרים מקבילים מתכנסים לעצמה
לתוך תבנית הילד החי
הדעת ניתקת ממסלולה
בשובלי עשן מאפירים באופק.
מלאכים זוהרים שומרים עליי
שלא אחוש בסוד הנורא
אחר כך תבוא השכחה
ברציפים אין סופיים של כחול.
ציפורים שקטות חוצות שמים
הילתן כסופה לעיניי
אני לומד להביט בחיים
מעבר לעשן הזיכרונות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|