בין השמחה לעצב שבעינייך המבריקות
אני מנסה למצוא תקווה שתיתן לך לקום, לקום
ולהילחם כי גם אני פה.
את רוצה ללכת ואני רוצה אותך איתי פה, את בוכה,
אני רואה אותך דרך חור המנעול,
שוכבת על המיטה ומיללת, כמו  חתלתול שאיבד את דרכו.
בורחת רחוק מהמציאות, אבל אני עוד פה להזכיר לך,
ילד קטן ולא מוגן מחכה שתראי אותי ותחבקי אותי חזק.
אני מביט בך ולא יכול לעצור את הדמעות, כמה סבל וכמה ייאוש
את יכולה לסבול.
"אבודה אני" זה מה שאמרת לי,
ואני ילד... שעדין לא הבין, לא ראה את מה שראית
ולא שמע את מה שאת שמעת .
אבל עכשיו אני יודע. ולכן אני פה
לעזור לך לברוח לגן העדן, ואני יודע שזה לא פה...