למשכבה ירדה השמש אט משדה השיבולים
וחוללו העננות סמוקות סחור סחור ברום רקיע
ונתמתקה הרוח כמשקה אלים
והשדה היה לה לגביע
וכך ירד הליל, לכבוש בין השמשות
בחרבו, את הכיסא שלו מגיע

פגשתי חבר סנוניות גנדרניות בדמדומים
את ציץ זנבן המנוצה אלי הפנו הן
אכן בלויות הן סחבותי וכובעי כולו טלאים
בגדי נוודת לי, איני נאה כמוהן
במקל ובתרמיל נדדתי מרחק הרבה
הנה אחבוט בן במקלי, יתעופפו הן

עם ערב באתי בשעריו של זה שדה השיבולים
הוא אך טרקלין קטן, ידעתי, בהיכל גבה קירות
ואהלך לי בשביליו הארוכים הנפתלים
ואתבונן לי בתמונות האפילות
אשר תלויות על הכתלים הנמשכים מעבר אופק
בגלריה הפתוחה של הלילות

על כר שחור ורך רובצים באלפיהם הכוכבים
ומתנוצץ בינם כבדולח - סיריוס ארך הזנב
ראו הנה הוא מכשכש בו, בזנבו, לינשופים
וממרחק בוקע קול נביחותיו
את עדר הכוכב רועה, זה הירח המלא
קטוף אותו לזו אשר אותך תאהב

ליל רוח סתיו קריר ננשב לו בשדה השיבולים
משכתי מכיסי מטפחת ובקול קינחתי אף
ועקבו בעיניהם אחרי הדחלילים
וצחקקו הם את צחוקם המטורף
לי התכרבלתי אז עמוק עמוק במעילי החם
וחיש לגמתי לגימה של יין שרף

וכך הלכתי עוד ועוד בין גבעולים ומשעולים
הלכתי עוד, ורב דיברתי אל הרוח
עד דהתה האפילה וכבו הכוכבים
וגבר בי עד מאוד חשקי לנוח
אזי ישבתי על גבי הגדר הלבנה
ונגסתי נגיסה מן התפוח

ממשכבה עלתה השמש אט על שדה השיבולים
וחוללו העננות קורנות סחור סחור ברום רקיע
והתנחמה הרוח בין הגבעולים
והשדה לה את כתפו הציע
וכך עלה היום, לכבוש בין חשכות
בקשתו, את הכיסא שלו מגיע