המערכון הכי ארוך שהעליתי לבמה עד היום

דמויות:
אזרח
פקיד

תפאורה: שלושה שולחנות או דלפקים כאשר מעל לאחד כתוב "הוצאה
לפועל", מעל השני "בנק" ומעל השלישי "מס הכנסה". על כל אחד
מהשולחנות יש מקלדת ואם אפשר גם מסך מחשב

מסך:
הפקיד יושב מאחורי השולחן של ההוצאה לפועל. נכנס האזרח. ניגש
לפקיד
אזרח: שלום.
פקיד: שלום וברכה. כיצד אוכל לעזור לך, אדוני?
אזרח: (שולף מכתב. מגיש לפקיד) קיבלתי היום בבוקר את המכתב
הזה שאומר לי שאני חייב שלושה מיליון שקלים ושאם לא אחזיר את
הכסף תוך שבועיים תוצא כנגדי פקודת עיקול. על פי מה שאני יודע
החשבון שלי אפילו לא באוברדרפט ואין לי כל חובות.
פקיד: אהה. שם בבקשה.
אזרח: אה, מה? מה הקשר?
פקיד: אני צריך לבדוק את השם שלך במערכת.
אזרח: ארבל ריצ'רמן.
פקיד: (מקליד את השם) תעודת זהות?
אזרח: לא יותר פשוט לקחת ישר את תעודת הזהות וככה להגיע ישר
אליי?
פקיד: אל תתווכח עם הנהלים שלנו. תעודת זהות, בבקשה.
אזרח: (נותן מספר כלשהו)
פקיד: (מקליד את המספר) מוזר, אני לא רואה שיש פה שום
חובות. אבל תן לי לבדוק עוד אנשים בשם ריצ'רמן, יכול להיות שכך
נמצא את התשובה. (מקליד. מתבונן במסך במידה ויש) אתה ארבל
ריצ'רמן מרחוב שניר, נכון? יש פה פשוט באותה העיר שלך שניר
ריצ'רמן מרחוב ארבל. כנראה שמי שהיה צריך לתת למחשב את ההוראה
התבלבל. קורה, טועים, לא?
אזרח: כן, אני מניח. אז לא תוצא כנגדי שום פקודת עיקול,
נכון?
פקיד: לא אמרתי את זה. בנהלים שלנו המעקלים יוצאים בעקבות
הכתובת של המכתב, מפני שאיננו יכולים לעקל מבלי להתריע מראש.
אזרח: אז אתם תעקלו לי בגלל חוב של מישהו אחר?
פקיד: תירגע בחור, תירגע. אפשר לסדר את זה. כל מה שעליך
לעשות זה לפנות לבנק שלך ולבקש מהם אישור על כך שאינך בחובות,
ויירשם כאילו נסגר לך החוב.
אזרח: והזה שחייב שלושה מיליון?
פקיד: סביר להניח שבסופו של דבר נגיע גם אליו.
אזרח: אז לבנק?
פקיד: לבנק.
אזרח: בסדר. להתראות.
פקיד: להתראות. (מציץ בשעונו) אני רואה שזה הזמן לצאת
להפסקת צהריים. (יוצא)
אזרח: (ניגש לשולחן של הבנק) הלו? יש פה מישהו?
פקיד: (נכנס. מתיישב מאחורי השולחן של הבנק) כן, במה אפשר
לעזור?
אזרח: היי, אתה לא פקיד בהוצאה לפועל?
פקיד: גם. למה, ראית אותי שם?
אזרח: דיברתי איתך שם.
פקיד: לא זוכר אותך. אז במה אני יכול לעזור לך?
אזרח: אני צריך שתאשר לי שאין לי שום חובות כלפי הבנק.
פקיד: בשביל מה?
אזרח: אני צריך להביא את זה להוצאה לפועל בשביל שהם לא יעקלו
לי רכוש בגלל חוב של מישהו אחר.
פקיד: פתק מההוצאה לפועל יש לך?
אזרח: מה זה?!
פקיד: מה חשבת? שניתן לך אישור כזה סתם? אנחנו לא יכולים לתת
לך את זה בלי אישור מהגורם המקבל. מה נראה לך? שאנחנו מדפסת
אישורים פה? רוצה אישור סתם, יש בשוק השחור.
אזרח: אז אתה אומר לי שאני צריך עכשיו לנסוע להוצאה לפועל
בשביל שהם ייתנו לי פתק בשביל לנסוע אליכם בשביל שאתם תתנו לי
פתק בשביל לנסוע אליהם?
פקיד: משהו כזה.
אזרח: זה הדבר הכי מפגר ששמעתי!
פקיד: אם יש לך תלונה אתה מוזמן למלא את טופס חמש אחת חמש
שלוש ארבע תשע נספח תשע עשרה סעיף ג'.
אזרח: אתה יכול לרשום לי את זה?
פקיד: אתה צריך להביא פתק מהרופא שיעיד שיש לך זיכרון
סלקטיבי בשביל שנרשום לך.
אזרח: מה זה?! (שוקל להרביץ לפקיד. מתעשת) יודע מה? לא
חשוב. נתראה עוד מעט.
פקיד: כן.
אזרח: (ניגש לשולחן ההוצאה לפועל) הלו?
פקיד: (ניגש לשולחן ההוצאה לפועל) הו, שלום לך. איך היה
בבנק? יש פתק?
אזרח: כאילו שאתה לא יודע, הרי דיברת איתי בבנק.
פקיד: באמת?
אזרח: לא חשוב. תקשיב, אני צריך פתק בשביל הבנק שאתם צריכים
את האישור הזה.
פקיד: נכון, נכון. שכחתי. יש לך פתק מהבנק שהם צריכים אישור
שלנו?
אזרח: מה?! למה?!
פקיד: מה אתה חושב? שאנחנו מדפסת אישורים פה?
אזרח: אתם לא מתחשבים קצת בסביבה? תחשוב כמה דלק אני מבזבז
על הנסיעות מפה לבנק ומהבנק לפה.
פקיד: עם כל הניירות שאנחנו משתמשים בהם אתה עוד שואל?
אזרח: יש בזה משהו. (ניגש לשולחן של הבנק. כולו עצבני)
פקיד!
פקיד: (ניגש לשולחן הבנק) כן? יש פתק.
אזרח: אני צריך מכם פתק שיאשר שאתם צריכים את האישור שלהם
שיאשר את זה שאני צריך אישור על מצב חשבון הבנק שלי.
פקיד: אין בעיה. (מוציא מהמגירה כמה דפי נייר) תמלא בבקשה
את הטופס הזה ותחזור אלינו.
אזרח: (מסתכל בחבילת הדפים) ייקח לי יומיים למלא את זה.
פקיד: אז כדאי שתתחיל עכשיו.
אזרח: חבורת מגעילים. (יוצא עם חבילת הדפים)
התאורה משתנה מתפאורת יום ללילה, מלילה ליום, מיום ללילה ושוב
מלילה ליום. נכנס האזרח עם חבילת הדפים. מניח אותם על השולחן.
הוא נראה תשוש ועצבני
פקיד: (לוקח את הדפים) עכשיו אני צריך לבדוק אותם.
אזרח: אתה מודע לזה שעד שאני אקבל מכם את האישור שאני צריך
יעקלו לי כבר את כל הרכוש?
פקיד: (מרפרף קלות) זה נראה לי בסדר. כל מה שאתה צריך
עכשיו זה אישור ממס הכנסה. (מכניס את הטפסים למגירה)
אזרח: מה מס הכנסה?
פקיד: אנחנו צריכים אישור ממס הכנסה שמצב החשבון שלך הוא לא
בזכות התחמקות ממס.
אזרח: אני שונא אתכם. (ניגש לשולחן מס ההכנסה) הלו?
פקיד: (ניגש לשולחן מס ההכנסה) כן?
אזרח: איפה אתה לא עובד כפקיד?
פקיד: במשרד הרישוי. מה אתה צריך?
אזרח: אישור על כך שאני לא מתחמק מתשלומי מס הכנסה.
פקיד: אין בעיה!
אזרח: זהו? אין קטץ'? אין "אנחנו לא מדפסת אישורים פה"?
פקיד: ממש לא. מה נראה לך? שפה זה ההוצאה לפועל?
אזרח: לא.
פקיד: אתה רק צריך תעודת זהות, מספר חשבון בנק וכרטיס אשראי.
ולמלא כמה טפסים.
אזרח: מה?!
פקיד: אני צוחק איתך. אבל פה זה באמת לא מדפסת אישורים. אתה
תצטרך להביא את הטפסים שמילאת בבנק להביא גם לפה.
אזרח: אין בעיה. (ניגש לשולחן הבנק) פקיד!
פקיד: (ניגש לשולחן הבנק) כן?
אזרח: אני צריך את הטפסים שמילאתי פה להביא למס הכנסה. תוכל
להכין לי עותק שלהם או משהו?
פקיד: הם מקבלים רק את הדפים המקוריים אז ניתן לך את
המקורי.
אזרח: יופי!
פקיד: אבל לא מילאת אותם כמו שצריך.
אזרח: תגיד לי שאתה עובד עליי.
פקיד: מצטער, אבל תצטרך למלא אותם שוב. אבל רשמתי לך איפה
צריך לתקן.
אזרח: (תופס את הפקיד בצווארון) תקשיב לי ותקשיב לי טוב!
נשבר לי ממך! אתה תתקן את הטפסים האלו ותיתן לי אותם בשביל
שאני אוכל לסיים עם העסק הזה.
פקיד: אסור לי, מצטער.
אזרח: (משחרר את הפקיד) תביא את הטפסים.
פקיד: בבקשה. (מוציא מהמגירה גם את הטפסים שמילא האזרח וגם
חבילת דפים נוספת, ריקה)
אזרח: ארורים תהיו. (יוצא עם חבילות הדפים)
שוב פעם התאורה משתנה מתאורת יום ללילה, ומלילה ליום. האזרח
נכנס ומניח את חבילת הדפים על השולחן. הוא נראה תשוש עצבני
מתמיד
פקיד: (בודק את הדפים בכמה מקומות) בסדר. הטפסים ממולאים
נכון.
אזרח: יופי.
פקיד: (מוציא חבילת טפסים נוספת. מניח על השולחן) הנה לך.
אזרח: מה אני אמור לעשות בזה?
פקיד: אלו טפסים לשחרור טפסים. נתראה בעוד יומיים.
אזרח: (לוקח את ערמת הטפסים) נראה לי ששלושה. (יוצא)
פקיד: טמבל שלא נראה כמותו.
התאורה משתנה מתאורת יום ללילה, מלילה ליום, מיום ללילה,
מלילה ליום, מיום ללילה ומלילה ליום. האזרח נכנס ומניח את
חבילת הדפים על השולחן
אזרח: אם יש לך עוד טופס למלא אני הורג אותך. כבר שבוע עבר
מאז שקיבלתי את המכתב ונשאר לי רק עוד שבוע להביא את האישורים
הנחוצים להוצאה לפועל.
פקיד: (בודק תוך כדי את הטפסים) אהה... טוב, הטפסים האלו
ממולאים בסדר. אתה יכול לקחת את הטפסים הקודמים. (נותן לאזרח
את חבילת הטפסים הקודמת) בבקשה.
אזרח: תודה רבה. (ניגש לשולחן מס ההכנסה) הלו, פקיד!
פקיד: (ניגש לשולחן מס ההכנסה) כן? הבאת את הטפסים?
אזרח: הבאתי, חתיכת תולעת, הבאתי. (מניח את הטפסים על
השולחן)
פקיד: מעולה. (מכניס את הטפסים למגירה)
אזרח: אתה לא בודק?
פקיד: בשביל מה? הבנק לא ייתן לך להוציא אותם אם זה לא ממולא
כמו שצריך.
אזרח: מעולה. אפשר את האישור?
פקיד: רק תמלא טופס קבלת אישור.
אזרח: כמה טפסים זה?
פקיד: שלושה ימים ואתה מסיים.
אזרח: (בבכי) אדוני, אין לי שלושה ימים. אני צריך כל רגע
בשביל להציל לעצמי את הרכוש.
פקיד: בסדר. אז יש לי פה טופס של ארבעה ימים לוויתור על
מילוי טופס.
אזרח: מניאקים. תביא את הטופס של האישור.
פקיד: (מוציא חבילת דפים ענקית מהמגירה) בבקשה.
אזרח: (מסתכל ולא מאמין) הלכתי מפה!
פקיד: הלו? לאן זה?
אזרח: לשוק האפור, אולי אני אוכל לסדר את העניין הזה ודי.
(יוצא משמאל. נכנס מימין)
פקיד: (תוך כדי מזיז את השולחן שלו קדימה ושם על השולחן שלט
"השוק האפור")
אזרח: (ניגש לפקיד) מה אתה עושה פה?
פקיד: ברוך הבא לשוק האפור. לקבלת הלוואה אנא מלא את טופס
חמש תשע חמש שמונה עשרים וחמש שלושים ושתיים ארבעים ותשע מאה
חמישים ושלוש נספח ב' סעיף שלוש שלוש אחת. במידה ואתה רוצה
שנרשום לך את זה, בבקשה הבא פתק מהרופא המעיד על זיכרון
סלקטיבי. (האזרח יוצא) לאן זה?
אזרח: (מבחוץ) סרי-לנקה!
מסך