פוסעת היא לאיטה
כפופה כנגד הרוח
מסיטה ביד מיוזעת
את קווצות שערה

פניה חרוצות קמטים
עיניה כבויות כמעה
אוחזת בכוח בידה
שק מלא חיים

כל הקורות אותה
מצויים בשק הפלאים
מקומר גבה מעומס
מטען החיים.

יושבת לאיטה מהוססת
ביד רוטטת מתירה הקשרים
בחשש מהרהרת - ציפורן כוססת
מביטה בחבילת החיים.

מביטה מסביב- איש אינו צופה
שולחת יד- שולפת ערימה אקראית
את ידיה פורשת בחיוך למול הרוח
מפזרת את השברים הנבחרים

נותנת לגורל להחליט
מה ממהותם של שבבי החיים
שעתה מעליה ברוח מרחפים.

מביטה במראה
ומראת הפלאים
את יפי פניה משקפת
כעת נטולות קמטים.

מביטה תמהה לא מבינה
את חבלי השק קושרת
נוצרת בתוכו את שארית החיים
פוסעת בלאט אינה מאמינה.


כיצד, לפתע גבה התיישר
נעלמו הקמטים
עיניה זוהרות - ככוכבים
השק איבד כבדו.

חייכה לעצמה מהורהרת
הגורל עשה פלאים
את הייסורים נטלה הרוח
בשק נותרה שמחת החיים...

פוסעת בשביל
זקופה כתמר
פניה זוהרות
באור של קסמים
נושאת עמה שק
שכולו אירועים.

ימים הבאים
ללא מעצורים
צועדת בפיתולי הזמן
מאירה פניה
ממשיכה בחיים.