עיני אלף תהומות בוהות
מפרידות ביננו
רוחפים בהן הדי אלף צחוק מוכר
אך כל רוחות הזמן
לא יעצמו, לא ימלאו עפר, את אלו
גם יעלו אלף הדים ממבטן
כתר אלף ממלכות זרות
אקשור לראשך
על כף ידי אמנה אלף שנים למלחמה
בה יפלו כולן
אחר אצא, חרבי שלופה עם שחר
אכבוש לך אלף אחרות תחתן
קרני אלף שמשות נעלות
נגוהות עלינו
משקפות בהן בינת אלף מתת אל
וכל רוחות הזמן
לא יכבו, לא יאבדו בערפל, את אלו
אט יעלו אלף תובנות מזכותן
ודמעה אחת
שלא בכיתי - בגללך
נספגה בי והפכה למין חיוך מוזר,
רוחות הזמן כלל לא מנשבות בנצח
חשבתי
ונעם לי הדבר
אהבתי לך שם מובטחת מאותן. |
