|
שקע
לדופן האגן
שם בכוכי השכחה
ישנות הבתולות
של הימים
העמוקים
על שפתיהן
נותר עוד ארגמן
ועוד כחולות הן העיניים
ובין זרועותיהן עוד חבוקות
גופות המלחים |
|
|
אין מצב אחי.
יש מצב אחי.
אחי, אתה
טועה... אין
מצב!
סלח לי אחי, אבל
אתה טועה... יש
מצב!
-ויכוח פילוסופי
של שני ערסים על
ספסל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.