|
שקע
לדופן האגן
שם בכוכי השכחה
ישנות הבתולות
של הימים
העמוקים
על שפתיהן
נותר עוד ארגמן
ועוד כחולות הן העיניים
ובין זרועותיהן עוד חבוקות
גופות המלחים |
|
|
תנו לי ב'
תנו לי מ'
תנו לי ה'
(תנו לי רווח?)
תנו לי ח'
תנו לי ד'
תנו לי ש'
תנו לי ה'
ומה יצא?
"בואנה שמעתי
הבועז רימר הזה,
כלי עולם"
יותר חזק!!
זאטוטה
פסיכודלית מרימה
את המורל בבמה
חדשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.