סיליה קסטין / ילד רוח |
עם כנפיים סקרניות
המציף אותי הבזקי שמחה.
יש לי ילד בריזה
המעלה אדי זיכרון
ובחוף עזוב
צדפות אהבה מלטף.
יש לי ילד טייפון
המנפץ בלבי צער
ובית קר
מלביש אותי זקנה.
יש לי ילד אוויר
קצוב אך אוזל
הנושף אל נשמתי
חכמות ילדים.
ואני יושבת בגן
מול ארגז חול ריק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|