אם לא תלכי לים אז לאן תלכי.
הרי כל הזרמים הללו, תמימי דעים שכמותם, זורמים ממך והלאה.
אם במלבושך שמת מבטחך, אז דעי לך כי נכמר לבי,
כי כל השאר כבר חפצים בגופך.

לעולם יהיה בך שמץ של גאוותנות,
כמו ציפור המנקה נוצותיה אחרי הגשם.
לעולם אל תתני דעתך על ששוכן בקרבי,
ממני אליך, אל הנמק שאליו צירפת את גופך.

קוד המחיר כבר מוטבע בעורי,
נפלים נפלים אני מביט מסביבך בשתי עיניי הטרוטות,
קוד ושכב מיד אל השטיח המרופט,
אתה ולא הם, אומר הקול, אתה ולא אחר, היית מאמין?

משחק המיכלים, נגמר עוד שלב בגופי.
אני מכיל את עצמי, ושואב גם מעט תופת פנימה.
משחק בני החושך מול בני האור בחדרון הקטן,
הידעת? לא. עדיף להיות כואב ומאושר.