איפה איפה את עכשיו
אחותי המשוטטת,
איזה כרך פתח מעיל
מול עינך המצחקת?
איזה ים הגעיש גליו
תחת קרש סיפונך,
מה אתן תמורת עכשיו
לנוח חרש על בטנך...
רק לנוח בין ידייך
לשבריר שנייה חומקת
ולשתות אותך כמו אור
מכוס מרום תכולה בוהקת,
בה הקציפו המילים
הגולשות מעל שפתך
המילים המבקשות
לדור באוזן אחותך.
אך בדד אל מול הדף
בכותנתי אני יושבת
את העיר הכה שרב
והרוח לא נושבת.
כאן שום ים הגעיש גליו
כאן שום אש לא מרצדת
בשמי לילה מתועב...
אחותך משתעממת.
המילים כיצד דעכו?
הלבבות חמים עדיין!
נעשן אז עוד סיגריה
ונשתה עוד כוס של יין,
הנעורים חומקים מהר
אבל רגלינו עוד קלות
נרדוף אותם כמו הנמר
המזנב באיילות.
איפה איפה את עכשיו
אחותי המשוטטת,
איזה פסטיבל של קיץ
מסרב לתת לך שקט?
האם קראת את הספרים
שלקחת איתך מכאן?
צרפי את זה אל השירים
שכתבתי לך מזמן. |
