בלילה אחד, בחצות
במשכני הדל
נודד הייתי לאור הנרות
זר ונבדל
היו שם מיטה ועשרות רצפות
במשכני הדל
והעיר שחלמתי לך אז
מעורפל

בלילה אחד בחצות
בעיר שחלמתי לך אז
המזח זרח לאור הירח
והוא בעיני נאחז
היו שם ענן ואלפי כוכבים
בעיר בחלום
וכלב שוטה שנשבע אמונים
לערפיח אדום

התהלכתי לי אט בעיר שחלמתי
החושך ילל מסביב
אך העיר לא ידעה מעולם
להקשיב
התהלכתי לי עוד ופגשתי נווד
בחלום העכור
נווד מספר סיפורים
אגורה לסיפור

שים אגורה בארנק הרפוי
ואתן לך אלף חלום
שים אגורה, זה שווה עוד יותר
ושלך באחת רק היום!

הוצאתי מטבע, מטבע כבויה
שצבעה נעלם עם הזמן
הנווד לי הודה בשיניים זהב
ובלחן כינור מסוגנן
הוא כינר על העיר השתויה
שם בסמטה
ועל למה חלמתי לך
דווקא אותה

והמשכתי ללכת, ללכת משם
כי הלחן הרטיב את עיניי
העיר, כמו כל הערים
הקפיאה דמעה על פניי
והמשכתי ללכת ופגשתי זקנה
בכיכר העגול
זקנה מוכרת פרחים
אגורה לגבעול

שים אגורה בארנק הרפוי
ואתן לך אלף חלום
שים אגורה, זה שווה עוד יותר
ושלך באחת רק היום!

הוצאתי מטבע, מטבע כבויה
את צבעה אי אפשר להכיר
וקניתי לך פרח מהזקנה
שתדעי שחלמתי לך עיר
היא עטפה את הפרח
בסרט קשרה, וידיה גרומות
והביטה בי גם כשהלכתי משם
כדרכן של זקנות

ידיי נעוצות בכיס המעיל
הוספתי בעיר להלך
והעיר מילאה ראותי באוויר
אוויר שנחלם בשבילך
הוספתי ללכת ופגשתי קבצן
בין פחי האשפה
עיניו מוצלות בעול היגון
לצופה רק ידו נראתה

שים אגורה בארנק הרפוי
שים כי חלמת לה עיר
שים אגורה, כי חלמת חלום
והגיע הזמו להחזיר!
הוא אמר ונמס אל הקיר...

בלילה אחד צלצל השעון
במשכני הדל
בלילה אחד הקצתי לרגע
מעט מבולבל
מונה זמן עתיק - בקולו הארור
צלצל לאחת
והעיר לא הייתה שם פתאום
והיו שם רק פרח
ואת.