הסרטן, שהתגלה אצל ראש הממשלה אהוד אולמרט, לוקח אותנו למקומות
שלא סומנו על ידינו מראש. מפעם לפעם זה קורה לנו, כאשר זאטוט
הבית נרעש מרסיסי מידע שאיכשהו משתרבבים לסביבתו, חוצים
ופורצים לתחומי ההתעניינות שלו, והוא מנסה להבינם.
'לראש הממשלה יש סרטן בערמונים', מדווח הזאטוט יבשות בשובו
מהגן. בתחילה אני עושה עצמי כאילו לא שמעתי את דבריו, מעדיפה
להתעלם ולהתחמק מהנושא. בין כך ובין כך אין לי מושג קלוש
בעניין הזה, ובעיקר אין לי את הכוחות הדרושים להתדיין ולמצוא
הסברים שיניחו את דעתו של הזאטוט על מצב בריאותו של ראש
הממשלה, ואני מעדיפה להתרכז בשפעת החורף האישית והמטרידה בה
לקיתי אני.
אבל זאטוט הבית לא מרפה, 'את יודעת שלראש הממשלה יש סרטן
בערמונים?' הוא ממשיך לנדנד בהתרגשות גוברת, כאילו הסתיימה
השביתה במוסדות החינוך, כאילו הסתיימו מאבקי המפלגות וחברי
הכנסת בעניין חוק ההסדרים, כאילו לא מתחוללת מלחמה ברצועת עזה,
או כאילו ערוץ סי-אן-אן לא נוטש את הוט. 'כן', אני מהנהנת
קצרות, 'שמעתי'.
'מה זה ערמונים?' שואל הזאטוט 'ערמונים', אני נאנחת בהקלה. 'הם
פירות מתוקים שגדלים על עצים גבוהים', סוף סוף נדמה לי מצאתי
מפלט נפלא להתחמקות מדיון בנושא. 'אז למה ראש הממשלה מגדל סרטן
בערמונים?', מתעניין הזאטוט 'למה הוא לא מגדל כלב או חתול?'.
'זה לא ערמונים, זה ערמונית' אני מתקנת. 'מה?!' מתפעל הזאטוט
'גם ראש הממשלה חי בארמונית? לא ידעתי!' הוא שורק מופתע,
'אנחנו יכולים לנסוע לבקר בארמון שלו'? |