|
ועולה בי הנוסטלגיה,
של רגשות שאולי אני בכלל
לא מכירה.
אני מצפה לשחזר דברים,
שקיימים בהווה המכאיב.
זה לא כזה מלבלב, זה יכול להיראות גם רע.
וזה בכלל לא מזיז לי
שאתה לא נמצא.
זה לא שיר אהבה, או ההפך.
פשוט השארת אותי בפתח הדירה
צוחקת.
עם חיוך נוטף ציניות
הלכתי
כי אני לא מתכוונת לבכות
לא עכשיו
ולא אף פעם.
וזה נשאר פתוח
אבל אל תתקשר.
לא עכשיו
ולא אף פעם. |
|
|
בהתחלה לא היה
משהו מיוחד. סתם
הלכנו ברחובות,
הסתובבנו. אחרי
כמה זמן הוא רצה
לחזור הביתה,
אבל אני אמרתי
לו לא, היום זה
היום, היום אין
הביתה. לקחתי
אותו לגן מאיר,
לאחת הפינות
החשוכות, קשרתי
אותו לעץ,
הורדתי את
המכנסיים ועשיתי
לו מה שעשיתי.
אחר כך חזרנו
הביתה.
אחד, תל-אביבי,
מספר על טיול עם
הכלב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.