השעה מאוחרת ואני עדיין ער,
גם האחרים מסביבי לא כל-כך ישנים.
אמא, עכשיו אני מבין - גם גיבורים בוכים.
אני מפחד, אני לא יכול לישון
תודה שגידלת אותי אמא,
אני כותב לך מכתב אחרון.

יש לי הרבה דברים לספר לך,
כנראה שאני לא אספיק.
אני רוצה שתדעי שאני בחיים לא אשכח
את זה שאני אוהב אותך כל-כך.
אני רואה קצת אור בין ההריסות
אמא כבר בוקר, מה לעשות?
המפקד נכנס ואנחנו על הרגליים
עוברת שמועה שהפצועים ביננו כבר בשמיים.

אמא אני מרגיש חזק היום,
אבל בפנים מתפלל שזהו חלום.
יצאנו החוצה אזעקה נשמעה
אמא, חבריי יורים על עצמם ואחרים
רק אני עומד מתפלל לאלוהים
אחרי כמה שניות הרגשתי כאב מוזר
הכאב חדר לליבי,
אמא בבקשה אל תבכי.

אני נופל לרצפה ועיני פקוחות
לוקח עוד שתי נשימות אחרונות
מרגיש כאילו ליבי נעצר
אני רועד נהיה לי קצת קר
מרגיש שמישהו עוצם את עיני
עכשיו גם חשוך.
אמא עכשיו אני הולך להרבה זמן, לישון,
לפחות כתבתי לך מכתב אחרון.