רוני דורי / ילדות |
קטנה וצנומה
בבית
ההוא.
מקשיבה לשתיקות
ארוכות
בשקט
סופרת דקות.
עודני שם
מנגבת דמעות
מהקירות
נצמדת לפינות.
ועד מותי
אני סגורה
בביתי.
הבית שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|