לראות אותך
המבט בעיניך
הנגיעה הקטנה,
השובבות בפניך
כמו ילד קטן שקיבל סוכרייה
כך אתה לידי, מצאת אהבה
החיים הובילו אותי אליך
חשה באהבה שיוצאת מתוכך,
עדיין לא בטוחה אם אני מרגישה
את אותה האהבה שבלבך כבר ניצתה,
הפער בינינו לא ישנה דבר
אתה לא תקטן ואני לא אגדל
אך יש דבר בטוח
הפינוק שנתת לא נותן לי מנוח
שנים עשר שנים זה לא בצחוק
בכל זאת אני עוד לא עשרים
ואתה כבר לקראת הסוף.
מתפללת כל יום שיהיה טוב
ואולי שראשי יפסיק עליך לחשוב
איני יודעת מה יהיה היום או מחר
תחיי את היום אמרו לי, אל תחשבי על שום דבר
האם ממך להתעלם או לעזוב?
אך לבי אינו מקשיב, עסוק במכאוב
אותו רגע של ייאוש מלא חרטה
על מה שקרה, ומה שעוד לא היה
יושבת בוכה, מסתכלת לצדדים
הדף כבר נרטב, ונגמרו לי המילים. |
