בירה, סיגריה ואדית פיאף
יביאו מוזה גם להוא
שמעולם לא כתב.
אין כמו שנסון טוב,
או פשוט יהלי סובול
בשביל לגרום לבנאדם
להפוך לפיוטי.
צלילי הפסנתר שנשמעים ברקע
מזיזים את העט,
לרשום מעצמו.
גם אם זו מילה או שתיים,
גם אם זה נשמע טיפשי.
אני סוגרת בכיף עוד ערב
של שלווה עם ריח טוב,
של שעווה עם ריח טוב.
ומבינה שהשיר ברקע צודק -
"הכי נעים בעצם, זה לא לחשוב על העתיד" |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.