אחות טובה
באתי אליך לשכוח
את הזמן הנוגש בהמון הנרתע
ההמון הרוגש, רועש, נע בכל כוח
כעדרי הבקר המובל לשחיטה
הרומס ברגליים כבדות, מבלי דעת
פרח רך העומד על גבעול שברירי
אחותי רק לרגע נא תני לי לגעת
ביופייך, היי פרח לבן בשבילי.

אחות טובה
באתי אליך לדמוע
צליל קולך כחליל - מכשף הדמעות
הוא מושכן מעיניי בשורות, בלי לנגוע
ואי שם מפילן אל תוך מי נהרות
השוצפים וקוצפים וזורמים אל חופו
של ים השלווה בו אטבול את גופי
אחותי רק לרגע נא תני לי לבוא
בדלתך, נא היי חלילן בשבילי.

אחות טובה
באתי אלייך לברוח
ממחשבות רעבות שרודפות אחריי
בסמטאות אפלות, נידחות, של המוח
מבקשות הן לפשוט את עורי מעליי
אני רצה מהר, מהר כמו הרוח
אך חלקן מאחור וחלקן למולי
אחותי רק לרגע נא תני לי לנוח
בחיקך, התהי עיר מקלט בשבילי?