New Stage - Go To Main Page

נובה יצחקובנה
/
שירים מלילה לבן

רוחות

השעון צלצל לחצות
והרוחות שרדפו אותי נבהלו
ומיהרו להתחבא מאחורי הארון.
בקול רך קראתי להן לצאת,
'זה רק צלצול השעון' הרגעתי אותן.
ליטפתי את הסדינים שעל ראשן בחיבה,
הכנתי לנו כוס קפה חם וצלחת של עוגיות פריכות,
ודובבתי אותן בעדינות עד שהן התעודדו
ושבו לענות אותי כל אותו הלילה.



אחותי

אחותי רחוק היא מעבר ים
ואטבול בדמי נוצה לבנה
אחותי נא הקשיבי לרוחות במלמולן
על חופו של הלילה הזה
לך אכתוב קינה

אחותי היא אור במגדל בים  
ואמתח מפרש בחבלי שינה
אחותי היא הקול שקורא לי לבוא
בגליו של הלילה הזה
אחותי ספינה

אחותי בדידותי עמוקה כים
ולבי בו שקע כאבן קטנה
אחותי הדרכים מובילות אלייך כולן
בסופו של הלילה הזה
תלטפיני נא



שדים

השדים נרדמו כולם
והשחר עלה מתוך הדממה.
הלכתי אל חלון המרפסת על קצות אצבעותיי
כדי לא להעיר את השדים,
והתבוננתי באור הבהיר שהמס את החשיכה,
כמו חומצה קורנת שאוכלת דרך שולחן מעבדה.
הבטתי בקרני השמש הראשונות
שחדרו דרך התריס
והאירו את פניהם של השדים הישנים.
הם נראים כל כך שלווים כשהם ישנים,
השדים שלי.
כמעט יפים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 2/12/07 23:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נובה יצחקובנה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה