תמיד נדמה לי
שאני צופה מהצד בסרט של חיי
נראה שאני לא חלק מהסרט.
אני לא השחקנית הראשית
וגם לא שחקנית משנית
אני לא הבמאית שמחליטה מה יקרה ואיך ומתי
אני גם לא העורכת, שיכולה לקחת
קטעים שלמים, ופשוט לוותר עליהם, לערוך אותם
לצנזר
לזרוק אותם לפח
כאילו שהם לא חשובים
לא רלוונטיים לעלילה.
אני לא הצלמת
שבוחרת להראות הכול מזווית המבט שלה
אני גם לא המפיקה
שגורמת להכול לקרות.
אפילו לא נערת המים
אפילו לא ניצבת
פשוט צופה מהצד.
ואיכשהו, זה אף פעם לא סרט
שהייתי רוצה לצפות בו
שלא לדבר על להשתתף בו.
לפעמים זו קומדיה
לפעמים טרגדיה
אבל תמיד
אני צופה מהצד.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.